ב-2014 ישראל תגיע לירח
שלושה מהנדסים ישראלים צעירים נפגשו בפייסבוק והחליטו להשתתף בתחרות העולמית
פורסם ב"גלובס" בתאריך 14/01/2012
כששאלו את ג'ון קנדי, למה ארה"ב צריכה להנחית אדם על הירח? הוא ענה, מכיוון שזה קשה. מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה אתגרים קשים ומלהיבים. כילד שגדל בבית ללא טלוויזיה, אני זוכר שני סרטי וידיאו בלבד מתקופת ילדותי ונערותי.
בסרט השני, נשיא מצרי נוחת בישראל. בסרט הראשון, ניל ארמסטרונג נוחת על הירח - צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות. מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה אתגרים מלהיבים, שיציתו את הדמיון של דור שלם. דור חדש של מדענים, חוקרי חלל, מהנדסים. דור חדש של רמונים.
OECD כותב על ישראל בשנת 2011: "חולשה מתמשכת בגידול בהכנסה לנפש ושיעור גבוה של עוני, נשארים אתגר משמעותי למדיניות החינוך והרווחה". בשנת 2009 דורגו ילדי ישראל במקום ה-42, הלא מחמיא, למבחני PIZA במתמטיקה. במדינת ישראל של 2012 - המדע, ההנדסה, המתמטיקה והטכנולוגיה - נסוגים
אחורה.
ההישגים המדהימים של מדינת ישראל בשנים האחרונות, הם הרבה פעמים תוצאה של מערכת החינוך והערכים שלנו מלפני עשרות שנים. יעד מדעי והנדסי, שובר גבולות ומלהיב, כמו הנחתת חללית ישראלית על הירח, יוכל להניע דור שלם לחלום, לחקור ולהשיג.
להעביר את זה הלאה
לישראל תעשיית לוויינים וטילים מרשימה. עמוס, אופק, שביט ועוד. השילוב של צורכי הביטחון שלנו, יחד עם תעשיות החלל, הביאו אותנו להישגים מרשימים ולהובלה טכנולוגית, במיוחד בתחום של לוויינים זעירים ומטוסים רובוטיים. תעשיית החלל הישראלית ראויה להערכה רבה על תרומתה לביטחון ולכלכלה הישראלית. אנו נדרשים לחבר את התעשייה הזאת לדור הצעירים הבא.
לפני כשנה נפגשו ב-facebook שלושה מהנדסים ישראלים צעירים, שהחליטו להשתתף בתחרות העולמית Google Lunar X PRIZE, להנחתת חללית לא-מאוישת על הירח. התחרות דורשת בנייה, שיגור ונחיתה על הירח. לאחר הנחיתה צריך לשדר סרט וידיאו ותמונות באיכות גבוהה מפני הירח, לנוע לפחות 500 מטר, ולשדר וידיאו ותמונות בשנית.
מטרת התחרות היא לעודד מחדש את חקר החלל והירח, על-ידי גופים אזרחיים ופרטיים. השלושה - יריב, יהונתן וכפיר - הקימו את עמותת Space IL, והחלו את המרוץ של ישראל לירח. לפני כשבועיים הצטרף הנשיא פרס ליוזמה. התעשייה האווירית כבר תומכת ביוזמה, וסוכנות החלל הישראלית גם היא נרתמה לסייע. מדינת ישראל בדרך לירח.
תעשיית חלל דורשת משאבים עצומים. יחד עם זאת, היא יוצרת עתיד, ביטחון ומשאבים כלכליים, למי שמסוגל להשקיע בה. ההחזר המוערך על כל דולר המושקע בתעשיית החלל, הוא 7 דולר בתרומה חזרה לכלכלה. אולי סוסיתא לא הייתה הצלחה כל-כך מדהימה וכיום אין לישראל תעשיית רכב, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר ללא תעשיית חלל, ללא חלומות חלל, וללא דור חדש של מדענים ומהנדסים שייקחו אותנו לשם.
בשנת 2014 נהפוך את ישראל למדינה השלישית בעולם שתנחית חללית על הירח.
Comments