לחתוך בכל ולהשקיע בטכנולוגיה

בדקו את הפוליטיקאי שלכם - האם הוא יודע להגדיל את העוגה או רק לחלק אותה?

פורסם ב"גלובס" בתאריך 12/03/2012




בנאומי הבחירות שנשמע בקרוב יסבירו לנו הפוליטיקאים איפה כדאי ואיפה הם מתכוונים להשקיע יותר. יותר חינוך! יותר ביטחון! יותר צדק חברתי! ויותר תרבות וספורט! חלק מהפוליטיקאים ישלמו מס שפתיים ויסבירו לנו, שאת כל המשאבים הנדרשים הם יביאו מ"התייעלות". חלקם אפילו לא יטרחו להסביר מאיפה הם יביאו את המשאבים הנדרשים. קיצוצים הם אף פעם לא נכס אלקטורלי.


אני רוצה להציע נוסחה שעובדת. נוסחה שעבדה עבור האנושות ב-200 השנה האחרונות - לחתוך בכול ולהשקיע יותר במדע ובטכנולוגיה. את הפירות נתחיל לראות עוד לפני מערכת הבחירות הבאה.

המורה שלי לכלכלה, מר ורם, לימד אותי את החוק הראשון של הכלכלה - חוק המחסור. כל חיי הושפעתי ממילותיו של המורה שלי: "תמיד יהיה חסר. תמיד אנשים ירצו יותר. תמיד יהיו יותר רצונות ממשאבים". בקיצור, חוק המחסור. כל הכלכלה המודרנית נובעת מחוק המחסור.


בעולם בו מחסור הוא עובדת יסוד, השאלות הגדולות של מה לייצר, כמה לייצר, איך לייצר, ואיך לחלק את התפוקה - הן השאלות החשובות. ב-1798 הציג הכומר הבריטי מלתוס גרף מטריד במיוחד, שהראה כי אוכלוסיית העולם גדלה בקצב משמעותי גבוה יותר מכמות המשאבים והמזון העומדים לרשותנו. חוק המחסור נראה מאיים מתמיד. האנושות נידונה לעוני, למחסור ולמלחמות בלתי-פוסקות. תמיד יהיה חסר ובעתיד יהיה חסר יותר.


זוהי רק ההתחלה


במהלך 200 השנה האחרונות הנבואות השחורות של מלתוס לא התגשמו. להיפך, המשאבים העומדים לרשות כל אחד מאיתנו גדלו באופן משמעותי. אנחנו חיים יותר שנים, אנחנו בריאים יותר, צורכים יותר, יוצרים יותר אמנות ותרבות, והאנושות גדלה. מלתוס לא צפה את ההשפעה המבורכת שהייתה למדע ולטכנולוגיה על הגרפים שלו. ב-200 השנה האחרונות לא רק שהתפתחנו כלכלית, אלא שראינו גם ירידה דרסטית באלימות ובסבל האנושי הנובע מאלימות. הקלף המשוגע שאפשר לנו את הקידמה הוא המדע.

היכנסו לחנות מכולת קוריאנית בניו יורק - בפחות מ-10 דולרים תוכלו להרכיב ארוחת מלכים שאף אחד ממלכי צרפת לא זכה לאכול. היכנסו לאינטרנט - אין גבול לידע שתמצאו במספר לחיצות מקש, ידע שמלומדים וחוקרים ממאות קודמות יכלו רק לחלום עליו. הדליקו את האור בבית וקראו ספר - זוהי פריבילגיה שרק עשירי העולם יכלו להרשות לעצמם לפני פחות מ-200 שנה. זהו עולם של שפע וזוהי רק תחילת הדרך.


כמובן שלא פתרנו את כל הבעיות ואת כל הצרכים של כל המין האנושי. לראיה, 3 מיליארד אנשים על כדור הארץ חיים בפחות מ-2.5 דולרים ליום. 25 אלף אנשים מתים מרעב מדי יום. יותר מכך, אנו צורכים את משאבי כדור הארץ בקצב שלא נוכל לעמוד בו אם לא נחדש, נמציא ונייעל. גם בישראל המחסור עדיין מוחשי הרבה יותר מהשפע עבור רבים מאיתנו. האתגרים עדיין כבירים, אך לכולנו יש הרבה יותר. על מנת שנוכל לקיים את האנושות, לצמצם פערים ולהביא את כולנו מעולם המחסור לעולם השפע, אנו זקוקים לשני דברים בלבד - ידע ואחריות.


התבוננו טוב בכיכר הלחם שלכם היום. כיכר הלחם היא תוצאה של החקלאות שיצרנו לפני 9,000 שנה. לפני כ-200 שנה נזקקנו לכ-300 שעות אדם על מנת לגדל טון חיטה. לפני 50 שנה המספר ירד לחמש שעות עבודה, ובעתיד הקרוב זו תיהפך לעבודת מחשבים ורובוטים. אם אין לחם, המחשב כבר ייצר אותו.


מדע וטכנולוגיה מתחילים בגן הילדים, ממשיכים בבית הספר ובאקדמיה, ובסופו של דבר מתבטאים בתעשייה ובעשייה. השקעה במדע ובטכנולוגיה היא השקעה בעתיד של כולנו, והיא השקעה שמגדילה את העוגה עבור כולנו. בעולם עתידי של יותר ויותר שפע השאלה העיקרית תהפוך להיות - כיצד לחלק את התפוקה? מהי אחריות חברתית ומהו צדק חברתי? מדינת ישראל צריכה להבטיח את עתידה על-ידי הגדלת העוגה מצד אחד וחלוקתה ההוגנת מצד שני.


בדקו את הפוליטיקאי שלכם - האם הוא יודע כיצד להגדיל את העוגה או רק לחלק אותה? ואולי גרוע מכך האם הוא רוצה לאכול את העוגה?