top of page

כמה זמן תחזיק כיפת הברזל?

היא נותנת לישראל הגנה טקטית, בשביל אסטרטגיה צריך דבר אחר

פורסם ב"גלובס" בתאריך 14/07/2014

פגיעה יירוט פיצוץ מזלט / צילום: גלובס/ רויטרס

הנחתי את בתי בת השלוש, שבדיוק נרדמה, במיטה, והבטתי בשמיים דרך החלון. שני פנסים חדשים נדלקו להם. ספרתי עד 10 ונשמע בום. אין מה לדאוג זה במרחק של יותר משלושה קילומטרים מכאן. הקטנה תישן עד הבוקר. הודיתי בליבי לכיפת-ברזל, לתא"ל (במיל') דני גולד ולצוות, שפיתחו את מערכת היירוט כיפת-ברזל, לשר עמיר פרץ, וירדתי עם אשתי לראות סרט בסלון ליד הממד.


כיפת-ברזל היא סיפור הצלחה ישראלי מרתק. ראשי מפא"ת (פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שהגדירו את הדרישות. חברות רפאל ואלתא שפיתחו הסוללה והמכ"מ, המהנדסים מהטכניון, וכן, לוחמי ולוחמות הנ"מ שמפעילים את הסוללות. בשבוע האחרון, הרבה דעות, השמצות ומספרים נקשרו בכיפה. אמור לי מה הן דעותיך הפוליטיות ואומר לך מה אתה חושב על כיפת-ברזל. מאמרים ישנים וחדשים הציפו את הרשת, ולכולם היה מה להגיד.


העובדה המרתקת ביותר שרבים נוטים להתעלם ממנה היא: בדומה לכל מערכת תוכנה ולכל מחשב, כיפת-ברזל משתפרת. כיפת-ברזל לומדת ומשתפרת. בסיבוב הראשון של מבצע "עמוד ענן" היו שטענו ליירוט מוצלח של 84%, 90% או 10% עד 5%. כל אחד עם המספרים שלו ועם האינטרסים שלו. האמת הייתה אולי באמצע. בסיבוב הנוכחי של "צוק איתן" נראה שהמספרים גבוהים הרבה יותר. כיפת-ברזל משתפרת. בתל-אביב היא מלכה.


כיפת-ברזל לא סתם משתפרת - היא רצה מהר יותר מהרקטות שאותן היא מיירטת. יותר מ-120 רקטות לרבות רקטות ארוכות טווח מדגמי M-75ופג'ר שנורו לתל-אביב. המלכה האדומה של אליס (בספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם") הסבירה לנו ש"כדי להישאר במקום יש לרוץ במהירות המרבית", ובמאזן בין הרקטות למיירטים, נראה בינתיים שהרקטות נשארו במקום. ביולוגים אבולוציוניים מכנים זאת מרוץ חימוש ביולוגי. שני מינים, טורף ונטרף או טפיל ופונדקאי משכללים את יכולותיהם, מגבירים למשל את מהירות הריצה שלהם, ושומרים על הפער היחסי.


ביום שישי בערב הבטיח חמאס שיגור לתל-אביב שיביס את הכיפה. שיגור היה. הכיפה, נראה בינתיים, נותרה כשידה על העליונה. האם כיפת-ברזל פתחה פער ונתנה לישראל יתרון אסטרטגי? לכמה זמן יישמר הפער? ולמה ננצל את הפער הזה?

הרבה מספרים צוטטו ביחס לכיפת-ברזל. רבים עסוקים בלחשב את עלות הרקטה - אלפי דולרים לעומת עלות הטיל המיירט - 50-100 אלף דולר. לכאורה, למרות הפער, אין לישראל בעיה להמשיך ולשמר את היתרון האסטרטגי גם במחיר הכלכלי של כל טיל, בוודאי אם מביאים בחשבון את החיסכון בחיי אדם ונזקי רכוש אחרים.


החישוב הזה שגוי ומתעלם מן העלות האמיתית של טילים על ערי ישראל. ישראל לא יכולה להמשיך ולפתח כלכלה בריאה תחת מטרייה (מושלמת ככל שתהיה בעתיד) של טילים. גם אם מחיר הטילים המיירטים ירד לעשירית וגם אם המערכת תשתכלל ליירט כל רקטה שחמאס מסוגל לשלוח לערי ישראל, לא נוכל לקיים את המדינה וכלכלתה תחת המטרייה הזאת.


בעולם כבר מגיבים - טייסים מסרבים לטוס לכאן, אנשי עסקים, תיירים ואומנים מבטלים ביקורים. גם המכולת בשדרות לא מסוגלת להתקיים כך. לא. שגרת החיים לא נשמרת. זאת תהיה אשליה כואבת להניח שכיפת-ברזל תספק הגנה אסטרטגית ארוכת טווח לישראל. המדינה הראשונה בעולם עם מלחמה ממוחשבת המרעידה את השמיים שלה מספר פעמים ביום, עם נפולת של רסיסים וחומרי-נפץ כדי להזכיר לנו פה שמשהו קורה שם בחוץ.


כיפת-ברזל היא הישג טכנולוגי מדהים. היכולות המבצעיות של ישראל הן גדולות ומרשימות. הטכנולוגיה, היכולות והצבא נותנים לנו רווח נשימה טקטי למציאת פתרונות אמיתיים, והפתרון האמיתי לא יהיה מברזל או מסיליקון.

כשייגמר סבב ההתשה הנוכחי, וכל צד יכריז על ניצחונו, נצטרך לחפש פתרון אמיתי. משני הצדדים, נצטרך למנהיגים אמיצים, שוחרי שלום ואוהבי אדם. מנהיגים שלא מבחינים בין דם לדם. מנהיגים חזקים מספיק בשביל לקחת סיכונים. מנהיגים שמבינים שאין מאחוריהם מספיק לוחמים למען האלוהים ושמו הטוב, אבל בתקווה, יש מאחוריהם מספיק לוחמים למען שלום.

Comentários


bottom of page