Don't miss new content

Newsletter

שש אמהות להמצאה

עצלנות, אובססיה ומזל הם מרכיבים קריטיים בתהליך החדשני, אך טיפוח תרבות חדשנית הוא תפקידם של מוסדות המדינה

פורסם ב" TheMarker" בתאריך 07/11/2013

"עשירים משלמים כיום על חדשנות", הסביר לי היועץ השיווקי ששכרנו השבוע. "צריך להכניס את המלה חדשנות בכל מקום בחומר השיווקי, והרבה". כן, חדשנות מוכרת. השבוע גם אירחתי משלחת של ממשלת קוריאה הדרומית - 15 יזמים שטרחו ובאו לכאן לשישה חודשים כדי ללמוד את הסוד הישראלי, איך יוצרים מדינת סטארט אפ. הסכמתי להיפגש אתם בתנאי אחד - שלפני הכל הם ילמדו אותי איך בונים תעשייה וכלכלה צומחות, ומהי הדרך ליצור חברות כמו סמסונג ויונדאי.


קוריאה הדרומית רואה את עצמה כמדינה תעשייתית, והיא מתגאה בתעשיית מתכת מתקדמת, אלקטרוניקה, מוצרי צריכה, ספינות ומכוניות. ישראל היא בעיניהם מודל לחדשנות שראוי ללמוד. באחרונה הודיעה סמסונג על הקמת קרן השקעות וחממה טכנולוגית בישראל.

צילום: דה-מרקר/ פליקר

אז מה יש לנו ללמד בנושא? האם אנחנו יודעים מהם מקורות החדשנות, וחשוב מכך – מה מאפשר חדשנות שיוצרת ערך לאורך זמן? הנה מקורות החדשנות שלי:


1. עצלנות. עצלנים הם בדרך כלל ממציאים טובים. חשבו על מערכות הביוב, צנרת המים, השלט הרחוק ומברשת השיניים החשמלית - המצאות שעושות טוב לעצלנים. חלוץ המחשבים הגרמני, המהנדס קונראד צוזה, שב־1941 פיתח את המחשב הראשון הניתן לתכנות, Z3, נהג לומר שעשה זאת מפני שהתעצל לבצע חישובים בעצמו. כמובן, עצלנות יתר הורגת את המודל הזה, ויש להשתמש בה במידה.


2. אובססיה. יזמים וממציאים הם במקרים רבים אנשים אובססיביים מאוד. ניקולה טסלה, מגדולי הממציאים בכל הזמנים ומגלה זרם החילופין שעליו מבוססת רשת החשמל, ידוע גם כמי שסבל מהפרעה אובססיבית כפייתית קשה. צ’רלס גודייר, מפתח תהליך הגיפור שאיפשר שימוש תעשייתי בגומי, היה אחוז אובססיה כה קשה לגומי, עד ששקע בחובות כבדים ואף ישב בכלא לפני שמצא את הנוסחה שהפכה אותו לאגדה.



3. מצוקה. חוסר ברירה, מצוקה ואילוצים מניעים את הקידמה האנושית. מדינה קטנה מוקפת אויבים היא מתכון מוצלח במיוחד לחדשנות. הדוגמה האהובה עלי היא סיפור תעשיית הלוויינים, כפי שמספרו יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ’ חיים אשד. ישראל, בניגוד לרוב המדינות, לא יכולה לשגר לוויינים לכיוון מזרח. האילוץ הזה גרם לפיתוח של תעשיית שיגור לוויינים ייחודית לכיוון מערב, עם יכולות ויתרונות הנובעים מכך. חלק גדול מתעשיית החלל, הנשק והאלקטרוניקה של ישראל נולד מתוך מצוקה.


4. מזל. דגני הבוקר, הפניצילין, מהדקי נייר, ממתיקים מלאכותיים וקוקה קולה, כל אלה הם דוגמאות להמצאות לא מתוכננות. מעניינת בכולן העובדה שהמזל האיר פניו לחוקרים, למדענים ולאנשים שעבדו קשה כדי לפתוח את הדלת בפני המזל, ויותר מכך, היו מסוגלים לזהות את התגלית שעמדה על סף דלתם. המזל לא מגיע רק בשלב ההמצאה. 11 שעות בטיסה לניו יורק ליד מנהל השיווק העולמי של מיקרוסופט יכולות להיות המזל שלך - או חוסר המזל שלו.

5. חשיבה מחוץ לקופסה. זהו מקור החדשנות שכולם מחפשים. חשיבה יצירתית, שבירת מוסכמות ובכלל חשיבה מחוץ לקופסה דוחפות הרבה מהקידמה האנושית. עם זאת, מקור חדשנות זה זוכה להערכת יתר: אין קופסה, לשבור את הקופסה, להגדיל אותה, להקטין אותה, לצבוע אותה, להשתתף בסדנת יצירתיות ולשלם ליועץ החדשנות האסטרטגי. אני לא זכיתי לראות המצאות גדולות שנולדות בסדנאות יצירתיות וחדשנות.


6. תכנון, תרבות וקהילה. תכנון חדשנות הוא הגביע הקדוש של החדשנות, היזמות והקידמה. בניגוד לאמונה הרווחת שהחדשנות מגיעה ברובה מצעירים יצירתיים, הרי שהמציאות מראה שחלק גדול מהחדשנות מגיע דווקא מחברות ומערכות גדולות. חברות הענק משקיעות מדי שנה מיליארדים בחדשנות. בניגוד לגישה הרומנטית, חדשנות נוצרת כשחברות יוצרות את התנאים ומעודדות תרבות של חדשנות ונטילת סיכונים. לעתים הקהילה יוצרת את המסגרת ליצירת החדשנות, ויותר מתמיד היזמים והממציאים כיום זקוקים לחממות ולמאיצים, גם בבתי קפה, באוניברסיטאות ובין חברים.


זוהי גם החתיכה הקריטית בפאזל, שבלעדיה לא ניתן לראות את התמונה המלאה: עצלנות, אובססיביות, מצוקה ומזל הם כלים חשובים ליצירת חדשנות, וגם חשיבה מחוץ לקופסה יכולה לתרום את חלקה. ואולם בסופו של דבר, חובתם של ארגונים, קהילות ומדינות היא לטפח תרבות של חדשנות, לעודד יצירתיות - ומה שאולי חשוב מכל, לאפשר ליזמים ליצור ולהיכשל. על מדינות חפצות קידמה ורווחה לאפשר לעצלנים, לאובססיביים, לסובלים, ליצירתיים ולבעלי המזל לנסות, להיכשל ולהצליח. ייתכן שפה טמון המפתח להצלחה הישראלית - זה שהקוריאנים כה להוטים לגלות.